אודות מקראות

 

 

אל תנסו להקיף כל – בחרו לכם –

 

"אין אדם לומד תורה, אלא ממקום שליבו חָפֵץ"[1]

על אודות 'מקראות'

עיון רב-תחומי בתורה

התחדשות לימוד התנ"ך בימינו היא חלק מהנס התנ"כי המופלא של קיבוץ גלויות ושיבת ציון, יחד עם התחדשות לשון התנ"ך בארץ התנ"ך.

מפעל 'מקראות' (פרשיות יתרו-משפטים בשלב ראשון; היוזם והכותב העיקרי הוא הרב ד"ר יואל בן-נון) אמור לתת לציבור הלומדים המגוון, למורים ולתלמידים, למתפללי בתי הכנסת לסוגיהם, וגם ללמדנים מובהקים כלים חדשים לעיון בתורה, מכמה כיוונים:

א. מדרשי חז"ל ופרשנים (בעיקר ראשונים), ערוכים לפי נושאים, ומקבילות (מדור זה נכתב בעיקר על ידי הרב שאול ברוכי);

          ים גדול של מדרשים ופרשנים, רובם בהוצאות חדשות, מהודרות ומאירות עיניים, משתרע לעיני הלומדים כ'מים שאין להם סוף', עד שאפילו למדנים מתקשים למצוא נתיב במרחבי העושר של 'תורה שלמה'. מטרת 'מקראות' להציב ולסדר מקורות ידועים יותר ופחות, לפי נושאים מסודרים תואמים לסדר התורה. המעיין יכול לבחור נושא בפרשה, ולקבל מבחר מסודר של מדרשים ופרשנים ערוך ומותאם ללימוד עם ילדים ותלמידים. עריכת הנושאים מתאימה גם למתחילים בלימוד, וגם ליודעי חן ולמדנים מובהקים, שיוכלו למצוא חידוש במדרש מקביל או בפרשן פחות מוכר. 

ב. לשון המקרא, ועיון במסורה ובפיסוק טעמים (בשיטת מיכאל פרלמן ז"ל);

          מאז פירושי רש"י, ראב"ע ורד"ק, התמעט העיסוק של פרשנות התורה בשאלות הלשון, ובשאלות המסורה והטעמים הוא מצומצם ומוגבל לידענים מעטים. רוב הלומדים גם נרתעים מתחומים אלה עד כדי כך, שרזי הקבלה והנסתר נחשבים ידועים ומובנים, ורזי הלשון נעולים ונסתרים, ממש 'עולם הפוך'. מאידך, השיבה אל הלשון העברית בימינו פתחה את השערים הנעולים, מרמת הדיבור עד רמת העיון המחקרי.

          אין כל ספק, שרש"י היה כותב בימינו פירוש חדש לפי "הפשטות המתחדשים בכל יום" (כפי שהעיד בשמו נכדו הרשב"ם, בפירושו ל"אלה תֹלדות יעקב", בראשית ל"ז, ב). אף שאין אדם בדורנו, שיכול לכתוב מה שהיה רש"י כותב אילו חי בזמננו, אין גם פטור מלעסוק במלאכת מחשבת זו, כל אחד כפי כוחו. 

ג. סדר פרשיות, ומבנה;

         המבט הכללי על פרשיות התורה ועל פרקי המקרא בכלל, הוא מהחידושים החשובים ביותר של תקופתנו, והוא מחלץ אותנו מלעסוק רק בפרטים קטנים. כפי שלמדנו מכתבי הרב קוק, גם העיסוק בפרטים מקבל הארה מחודשת מן המבטים הכלליים המרוממים את ההכרה ואת התודעה למרחבי אין קץ של בורא עולמים ונותן התורה – פתיחת מרחבי היקום בפני ההתבוננות של הפיזיקה המודרנית, בנפלאות התגליות שזיכה אותנו בורא עולם בימינו, מחייבים אותנו להתבוננות מקבילה במרחבי הרוח, ובכלל זה, במרחבי התורה ופירושיה.

ד. רקע מדעי, היסטורי, גיאוגרפי וארכיאולוגי;

          מעשהו הראשון של רמב"ן בהגיעו לארץ ישראל לפני 750 שנה, היה עיון במטבע יהודי עתיק מ'ירושלים הקדושה'. הרמב"ן פענח הכתוב עליו בעזרת שומרוני שידע לקרוא כתב עברי עתיק, מיהר לשקול במאזנים, והסיק מיד מסקנות הלכתיות (בוויכוח הגדול מול רש"י על משקל השקל – רש"י צדק).

          אם רש"י היה כותב פירוש חדש לתורה לאור התחדשות הלשון העברית בימינו – הרמב"ן היה מקים אקדמיה תורנית ללימוד ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה, יחד עם מדעים אחרים, כדי להפיק מהם כל שאפשר להעמקת העיון בתורה ובמקרא.

גם כאן, אין מי שיכול לכתוב מה שהיה הרמב"ן כותב, אך אין פטור מלעסוק בכך במלוא הכוח, במה שה' חונן דעת, כחלק מעבודת ה' המיוחדת בארץ ישראל המתחדשת עם שיבת ציון.

 

 

אודות מקראות

 

 

 

הרב  ד"ר יואל בן-נון

התש"ו 1946, ישראל   נשוי (מתשכ"ח 1968) עם אסתר (לבית ראב) –

6 ילדים, כולם נשואים, 27 נכדים.

כתובת: מגיני הגוש 62 אלון שבות, גוש עציון 90433

 

לימודים

 

הוריי, ד"ר יחיאל בן-נון וד"ר שושנה בן-נון עסקו בחינוך, בהוראה, בכתיבה ובמחקר, בתחומי היהדות והלשון העברית.

מחקר השוואתי בשפות אירופיות, דיאלקטים גרמניים והיידיש כתב אבי מורי ז"ל בעבודת הד"ר (היידלברג 1936 טיבינגן 1972).

על מעמד הגבירה בממלכה החיתית כתבה אמי מורתי ז"ל (אוקספורד 1974). למדתי אצלם יותר מבכל בית ספר.

 

התשכ"ג-כ"ח 1963-8    לימודים בישיבת מרכז הרב קוק בירושלים כ-3 שנים (לפני השרות הצבאי ואחריו).

מהתשכ"ח - 1968         לימודים והוראה בישיבת ההסדר בהר עציון, ובכלל זה לימודי סמיכה לרבנות.

מהתשל"א - 1971          לימודי הוראה (והוראה) במכון (=מכללת) הרצוג. במסגרת זו סיום תעודת הוראה למקצועות היהדות, בא"ד והסמכה אקוויולנטית לד"ר.

 

מהתשנ"ז - 1997    לימודים כדוקטורנט באוניברסיטה העברית, בחוג למחשבת ישראל; כתיבת עבודת ד"ר על 'המקור הכפול של סמכות והשראה במשנת הראי"ה קוק', בהדרכתם של פרופ' א' רביצקי, פרופ' תמר רוס, ופרופ' שלום רוזנברג.

מהתשס"ח - 2009   ד"ר למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים

 

התשכ"ח 1968       הקמת ישיבת הר עציון בראשותו של הרב יהודה עמיטל (ולימים אתו גם הרב אהרן ליכטנשטיין). מאז ועד היום מלמד תנ"ך, הלכה, מחשבת ישראל והיסטוריה של עם ישראל, בישיבת הר עציון, ובמקומות רבים נוספים.

 

התשל"ה-מ"ה 1975-85     הדרכה בבית ספר שדה כפר עציון ובעיקר בבית ספר שדה עפרה, ובקורסי הכשרה למדריכים של החברה להגנת הטבע; התמחות בתחומי הסיור הלימודי בתנ"ך, בארכאולוגיה ובהיסטוריה.

 

מהתשמ"ה - 1985 הקמת צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר עציון (כיום: מכללת יעקב הרצוג) וייסוד הביטאון התורני לענייני מקרא מגדים. הובלת לימודי ההוראה המשולבת לתואר שני בתנ"ך.

 

התשנ"ה נ"ח  1995-98   עמית-מחקר לפרויקט דת ומדינה מטעם מכון סילברט, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

                            השתתפות בקבוצות דיון ועבודה במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

                        תחילת גיבוש האמנה משותפת של דתיים וחילוניים עם פרופ' רות גביזון.

 

התשנ"ו-נ"ט  1996-99   הקמת מדרשה לבנות (יעוד) במסגרת רשת אמי"ת להכשרת מורים בשירות לאומי להוראת יהדות בבתי ספר כלליים (עם יעקב שפירא), ירושלים.

 

התשנ"ט-ס"ו  1999-06 ראש ישיבת הקיבוץ הדתי (עין צורים), שתלמידיה משלבים שירות מלא בצה"ל עם לימוד תורני-ישיבתי, והכשרה להוראה (במכללת יעקב הרצוג, אלון שבות); הקמת מכון 'שילובים' למחקר תורני מדעי.

 

התשס"ו – 2006     ייזום וארגון השתלמות רבנים (4 ימים) ברפואה והלכה, בנושאי קביעת מוות, והשתלות איברים, במכון שלזינגר, בי"ח שערי-צדק, ירושלים.

מהתשס"ז - 2007            כותב סדרת ספרים בתנ"ך (בייחוד מפעל 'מקראות' לעיון רב תחומי בפרשיות מרכזיות בתורה), ובנושאים ייחודיים בהלכה.

 

 

[1] עבודה-זרה יט ע"א.