מהו הדין בעניין של מים אחרונים האם הם חובה ? האם יש הבדל בין מנהג אשכנזים וספרדים ? והאם בנות מחויבות באותו הדין?
א.האם ישנו איסור לשחות בבריכה במהלך ספירת העומר? ב.האם לשם ספורט הדבר מותר (תחת ההנחה שמזה מספר חודשים אני שוחה 3-4 פעמים בשבוע).
האם מותר למורה להלבין פנים ברבים לשם חינוך ?
האם בכלל מותר למורה להלבין פנים לשם חינוך בפני כל הכיתה?
רציתי לשאול מדוע א-הים לא מתגלה אלינו, הרי הוא רוצה שנאמין בו?
שיחה עם האשה..
מה בעצם ההלכה ?
ומה בעצם הצדדים להתיר ולאסור ?
(כמה שיותר מקורות אם אפשר)
ואם יש , מהם החילוקים ?
(שיחה לצורך דבר טכני?!?!)
האם ישנו הבדל בין רווקה לנשואה?
בין אחת שיכולה להיות "פוטנציאלית" לחתונה לבין שאינה כזו?
שיחת נפש עם בת?
ודיבור על דברים שבינו לבינה? (הלכתיים ומחשבתיים)
ואותה השאלה , כשזה לקראת חתונה?
הסתכלות על האשה בזמן הדיבור?
לא נעים לא להסתכל , להראות עניין...
האם מותר להכנס למים בשבת- בלי לסחוט שיער או מגבת, בלי להכנס עם בנים, ובלי מים חמים (מעיין)?
תודה מראש שירה.
מאמרים חדשים
מאמרים לפי תקופות השנה
המהפכנות ההלכתית, המחשבתית וההיסטורית של הרב אלקלעי ניכרת במיוחד בפירושו לפרשת התשובה שבתורה (דברים ל), ובהגדרותיו למושג התשובה בהלכה ובהיסטוריה. פרשת התשובה ומושג התשובה היו לציר מרכזי בתפיסתו הכוללת ובפעולתו המעשית. החיבור 'פתח כחודה של מחט' יוחד כולו לפירושו המהפכני, אך אפשר למצוא התייחסות די רחבה לנושא גם בחיבורים רבים אחרים, באשר זהו ציר מרכזי בהגותו ובדרכו, כאמור. בשער ההוצאה הראשונה נדפסה כותרת, שהיא תמצית חידושו:
לכאורה, הכול יודעים 'עשרת הדיברות'. התבנית המספרית של "עשרת הדברים" (= 'עשרת הדיברות') הלוא מפורשת בתורה ולפי כך, שוב אין שואלים שאלות יסוד, ואין בודקים ואין מעיינים כראוי. זה קרוב לעשרים שנה, שאני שואל רבים וטובים – כמה לאווין יש בעשרת הדיברות? – וכבר שאלתי חכמים וראשי ישיבות, פשוטים ואנשי ציבור, מרנן ותלמידיהון, אנשים ונשים, בארץ ובתפוצות, ו"אחד מאלף לא מצאתי
גילוי חדש על מקור המספר 39 כמסגרת קבועה למלאכות האסורות בשבת.
הרב יואל בן נון משחזר את המדרש המקורי.
האור הובדל והוגדר אל מול החושך,
הטוב אל מול הרע,
החיים אל מול המוות,
והגלות היפך הגאולה.
כיצד נבחין 'אמונה' - אל מול הפכיה?!
הרב יואל בן - נון קורא מחדש את מלחמת שאול בעמלק,
את הישגיו ואת כישלונותיו, תוך כדי קריאה ופירוש של פרקי שמואל א'.
שח לי הרב מרדכי ברויאר (ז"ל), אחרי ביקור משפחתי ברומא: כולם מדברים בקשת טיטוס, על המנורה שסחבו אותה היהודים המובסים והנכנעים לרומא. והנה האימפריה הרומאית איננה, והמנורה היא סמלה של מדינת ישראל בירושלים.
אבל אנשים לא שמים לב לצד השני של קשת טיטוס – שם מתואר הקיסר המנצח עם ארבעת הסוסים שבמרכבתו.
שמונת ימי החנוכה מציבים לפנינו שורה ארוכה של שאלות קשות המצטרפות לכלל חידה מסועפת. מאמר זה בא להציע פתרון מקיף לחידה מסועפת זו
היתכן שמה שא-והים רצה הוא למנוע מן העם את המלחמה, על כל ים, מפני החשש שמא יתחרטו על הכול וישובו למצרים בגופם. ואם כן, הרי דומה הדבר למי שברח מפני הארי ופגעו הדוב, שהרי מה פגשו בני ישראל על ים-סוף אם לא מלחמה, ומה ביקשו לעשות אם לא לשוב מצרימה, אם רק אפשר (כך נראה לי לפרש את כוונת בני ישראל בדבריהם למשה - י"ד, יא-יב), והצלתם ביד ה' הייתה בקריעת הים - ומה ייבצר מאת ה' לעשות להם בדרך ארץ פלישתים?
מאמר זה בא לבחון את משמעות השם 'עברי' (או 'עברים') במקרא, ביחס לשם 'ישראל', וכן לדון בהשלכות השונות של שאלה זו בתחום ההיסטורי ובתחום העיוני וההלכתי.
הארות והערות לינקים שבורים או כל דבר אחר אפשר לשלוח מיל אל arielbn@walla.co.il
