ב"ה ערב פסח התש"ע

יואל בן-נון

ארבע קושיות על כל קושיה של ליל הסדר

 

א.      1. היכן יש בתורה איסור חמץ, שאינו קשור בפסח, ולא בחג המצות?

2. באלו קרבנות בתורה נזכר סל מצות?

3. באיזה חג בתורה יש חובה להביא דווקא חמץ? באיזה קרבן חייב המקריב להביא גם חלות חמץ?

4. מה הקשרים בין פסח לבין ביכורים?                                                                                                                    

ב.       1. אלו ירקות יוצאים בהם ידי חובת אכילת מרור? (5 מינים נזכרו במשנה).

2. מה התכונה המשותפת להם בטבע?

3. אלו ירקות נזכרו בתורה, שאכלו אבותינו במצרים, והתגעגעו אליהם במדבר? (5 מינים נזכרו בפסוק).

4. איך אפשר להסביר את הסתירה?

ג.       1. מי אמר למי - "וטבלת פִּתך בחֹמץ"?

2. מה זה "חֹמץ"? היכן מטבלים פת בחומץ?

3. האם זה לחם עושר או לחם עוני?

4. איך נעלם מנהג הטיבול של הפת?

ד.       1. איך נעלם מנהג ההסבה על המיטות, שנהג בימי חז"ל?

2. איך בכל זאת אפשר לאכול מצה, ולשתות יין, בהסבה, ליד שולחנות?

3. האם מסובים – בן בפני אביו? עבד ותלמיד בפני הרב? שַמָּש? אשה בפני בעלה? אשה חשובה?

4. איך אפשר להסב בכבוד, וגם ליצור שינוי ניכר לעין, משאר שבת וחג?

ה.      1. מתי ולמה נעלמה הקושיה על "בשר צלוי, שלוק ומבושל" – לעומת "כולו צלי"?

2. מה עושים לזיכרון?

3. היכן בתנ"ך נצטווה אדם לשפוך את המרק, ולהניח את הבשר והמצות לאש?

4. מה עוד דומה בסיפור ההוא למשה רבנו, וליציאת מצרים?

ו.        1. "מחלקים קליות ואגוזים לילדים, כדי שישאלו" – איך ישאלו, והרי הם כבר למדו את כל התשובות?

2. 'עושים שינויים בלילה הזה, כדי שהבנים ישאלו' – והרי הם יודעים מראש את הכל?

3. "מחטפין מצות בלילי פסחים, כדי שלא יישנו, וישאלו" – האם החבאת 'אפיקומן' מעוררת שאלות?

4. מה עוד אפשר לעשות כדי לעורר שאלות הקשורות לסיפור יציאת מצרים?

 

על חלק מהשאלות אפשר למצוא תשובות באתר של הרב יואל בן-נון – ybn.co.il

 

            

רמזי תשובות

 

א.      1. בקרבנות המנחה.

2. מילואי כהנים ואיל נזיר.

3. בשבועות.     בקרבן תודה.

4. ההגדה ומקרא ביכורים.    איסור שאור ודבש בקרבנות המנחה.

 

ב.       1. חזרת (=חסה), עולשין, תמכא, חרחבינה, מרור [הגינות]  (פסחים פרק ב'-ו).

2. שרף חלבי יוצא ברגע קטיפתם   (פסחים דף לט ע"א).

3. קישואים, אבטיחים, חציר (=כרֵישה), בצלים, שומים  (במדבר פרק י"א פסוק ה).

4. כאשר זוכרים את צרות העבר – מודים על ההצלה ועל הברכה.

כאשר בוכים ומתלוננים על קשיי ההווה – צובעים את העבר בורוד.

 

ג.       1. בועז לרות, בעת האוכל בשדה (רות פרק ב' פסוק יד).

2. 'חומץ' = חומוס.     'מנגבים'.

3. לחם פשוט, כמו פועלים בשדה.

4. אצלנו מורחים לחם, ואין מטבלים.

 

ד.       1. התרגלו במערב, לשבת ליד שולחנות גדולים (כעדות בעלי התוספות, ופוסקי אשכנז).

2. נשענים על צד שמאל.

3. בן מסב, וגם שַמָּש. עבד ותלמיד אינם מסבים, מפני שהם כפופים לאדון/לרב. אשה בפני בעלה אינה מסבה, מפני שכפופה לו – אבל אשה חשובה איננה כפופה, וחייבת להסב – ונשים שלנו כולן חשובות (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תע"ב-ד-ה-ו).

4. לערוך את הסדר (עד האוכל) על שולחנות קטנים, ולהסב על ספות (ומזרונים) בפינת הישיבה, כבני חורין, בדומה למנהג חז"ל, וכמו שמקבלים אורחים בימינו.

 

ה.      1. אחרי חורבן בית המקדש, נפסקה ההקרבה של זבח הפסח, והשאלה בטלה.

2. 'זרוע' צלויה בקערת הסדר, לא לאכילה, אלא לזיכרון.

3. בסיפור גדעון ומלאך ה' (שופטים פרק ו' פסוקים יט-כא).

4. חפשו שם בסיפור הקבלות בין גדעון למשה, וקשרים עם סיפור יציאת מצרים, ועם חידוש עבודת ה' על ידי גדעון.

 

ו.        1. נותנים אגוזים או סוכריות – רק בתמורה לשאלות.

2. מתכננים הפתעות.

3. מתנות אפיקומן רק לפותרים כתבי חידה, או לעונים יפה על שאלות שונות.

4. לחבר או לאמץ כתבי חידה חדשים – וכן, להסב על ספות בפינת הישיבה (סעיף ד'-4). 

 

 

חג כשר בוודאי יהיה, יהי רצון שיהיה גם שמח ורגוע,

וגם חיילים ושוטרים יזכו להסב, ולו לשעה קלה.

  

 

 

בס"ד, ליל הסדר תשס"ח

 

 

 

·        חלק א'

המשפחה ספונה בביתה (ולא לבדה), [ומי עוד נמצא שם?]

ואוכלת מן המטעמים ומן הלחם המיוחד. [ומה בדיוק כלל התפריט?]

ובחוץ - 'סערה' משתוללת, [מהי הסערה?]

'מחבלים' מנסים לפגוע ומאיימים על הבית ועל יושביו. [מיהם המחבלים?]

והיושבים בפנים ניצלים מן הפורענות בזכות המעשים, [אלו מעשים?]

וגם בזכות הייחוס המשפחתי. [איזה ייחוס משפחתי?]

ובסופו של יום הם מוצאים החוצה מן המקום מבלי שיכלו להתמהמה,

וכמובן, מבלי להכין צידה לדרך.

 

 

 

 

 

 

 

·        חלק ב'

אם חשבתם, בטעות!!, שבפסח מצרים עסקינן -

נוסיף נתון שיבהיר את התמונה:

בסיפורנו ה'משחיתים' האמיתיים נמצאים בפנים [מיהם? את מי ולמה 'משחיתים'?

ודווקא הם נחלצו לעזרת יושבי הבית [מי איים עליהם? כיצד סייעו להם האורחים?]

 

עכשיו, אם הבנו שאיננו עסוקים בפסח מצרים אלא בסיפור אחר -

נשוב לחלק הראשון, ונענה מחדש על השאלות שהופיעו בו.

 

 

 

 

·        חלק ג'

אם כך - מה הקשר לליל הסדר? מדוע שבנו אל תורת האבות?

אה... בשביל להבין את העניין,

נעיין ונמצא, שבפרטים רבים דומים שני הסיפורים,

על חלקם כבר רמזנו, ואם תחפשו היטב תמצאו עוד. [במה דומים שני הסיפורים?]

 

אבל הבדל גדול ביניהם -

באחד נולדו שתי אומות [אלו שתי אומות?]

ובשני אומה אחת בלבד,

(אבל איזו אומה...),

ודווקא אלו השתיים הורחקו מאיתנו,

על שלא נהגו כמנהג אביהם הקדמון. [מיהו? מהו המנהג וממי הוא נלמד?]

 

 

 

 

 

 

 

·        חלק ד

עכשיו נשוב ונעיין בדברי פרשנדתא בראש הסיפור ההוא,

(טוב, לא ממש בתחילתו)

ונמצא בדבריו רמז ללימודנו.

ועל המשמעות נדבר בהמשך הערב,

ואם זה יהיה ארוך מדי, נמשיך מחר...

 

 

 

"כימי העץ ימי עמי"

חידה לפסח התש"ע

 

"כי יש לעץ תקוה –

אם יִכָּרֵת ועוד יחליף,

ויֹנַקתוֹ לא תחדל...

וגבר ימות וַיֶּחלָש,

וַיִּגוַע אדם וְאַיּוֹ"?

 

"ואנֹכי השמדתי את האמֹרי מפניהם

אשר כּגֹבַהּ ארזים גבהו

וחָסֹן הוא כָּאַלּוֹנים,

ואשמיד פריו ממעל

ושרשיו מתחת.

ואנֹכי העלֵיתי אתכם מארץ מצרים,

וָאוֹלֵךְ אתכם במדבר ארבעים שנה

לרשת את ארץ האמֹרי..."

 

"... כָּאֵלָה וכָאַלּוֹן

אשר בְּשַלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם,

זרע קֹדש מַצַּבתָּהּ"

 

"... ויצא חֹטֶר מִגזע ...

ונֵצֶר מִשרשיו יִפרֶה"

 

"ובנו בתים וישבו

ונטעו כרמים ואכלו פִּריָם.

... כי כימי העץ, ימי עמי ..."

 

שם נתפצלו דרכים ליישובים,

שם חנתה שיירה ופרקה,

בשבת של קרב ומצור,

לשם נשאו עיניים

כמעט שני עשורים,

עד חזרו בנים

ופרחו יישובים –  

אז מט הזקן לנפול

עד יוצק אבן בקרבו

ויפרח מחדש כנעוריו.

הנחיות

 

1.      למצוא את כל הפסוקים בתנ"ך – מי אמר, ועל מה.

2.      למצוא את הקשרים בין הפסוקים.

3.      מה ההבדל בין אדם בודד, לבין "עמי", בהשוואה לעץ?

4.      החצי השני הוא תקציר סיפורו של עץ אחד, מן הדור הקודם ועד היום.

5.      רצוי למצוא בכל אזור עץ זקן וידוע, שסיפורו יתאים.

6.      אפשר להחביא אפיקומן ליד העץ בחוץ, או בבית ליד ספר או תמונה, שמזכירים את העץ.