|
|
|
|
הערה על הפילוסופיה המוסרית של ההלכה ועל קידוש-השם
|
|
|
|
|
דיון מחודש בצדקה ומשפט, ואיסורי ריבית בימינו
|
|
|
|
|
בסיס רעיוני למשטר דמוקרטי על פי התורה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השינויים הגדולים שמתחוללים בחברה הישראלית, בעיקר בתפיסת העולם, באמונות ובדעות, מחייבים בירור מחודש, מעמיק ומקיף. בירור כזה צריך להתנהל במאמץ לרדת וללון בעומקה של ההלכה, ולברר את הסוגיה לאמיתה של תורה. אין פירוש דבר שיש לנו עמדת מוצא ניטרלית. דווקא מידת החסד של בני אברהם, יצחק ויעקב מחייבת להפך בזכותם של ישראל מדאורייתא ומדרבנן, וכך עשו גדולי ישראל האמיתיים בכל הדורות
|
|
|
|
|
עריכת הסדר בפינת הישיבה, הרי זה שינוי ניכר מכל שבת וחג שרגילים לשבת לשולחן, וזה מעורר שאלות באופן טבעי, כמעט כלשון הרמב"ם: ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו. אז אפשר גם לקיים עקירת השולחן, וגם הסבה כעיקר הדין בדברי חז"ל, וכדרך חרות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ומדוע לא נאמר, שלוט אפה מצות מפני הצורך להאכיל את האורחים במהירות הרבה ביותר? איזו משמעות יש לפסח לפני בני ישראל,ולפני יציאת מצרים _ האם פירוש כזה איננו פוגע בייחודיות של פסח, כמציין את נס יציאת מצרים של עם ישראל?
|
|
|
|
|
חמץ ומצה עומדים בתורה פעמים רבות כצמד, זה לעומת זה. יש שהחמץ אסור והמצה היא חובה; יש שדווקא החמץ מחויב, והוא עיקרה של המצווה. ובתווך: יש אשר חמץ ומצה מעורבים, וחובה לאחוז בזה וגם מזה.
|
|
|
|
|
גילוי חדש על מקור המספר 39 כמסגרת קבועה למלאכות האסורות בשבת.
הרב יואל בן נון משחזר את המדרש המקורי.
|
|
|
|
|
המאמר נכתב לספר זיכרון לאריאל טובי ז"ל, תלמיד ישיבת בני עקיבא בנתיבות, שהוריו זכו עבורו בהצלת חיים על-ידי תרומת איבריו. (המאמר התפרסם בהסכמת המשפחה), ביום אישור החוק לקביעת המוות שיזם חבר הכנסת עתניאל שנלר, אשר תואם את פסיקת הרבנות הראשית תשמ"ז.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אכן, עדיף עד מאוד לומר סליחות בהשכמה, אלא אם כן פוגע בלימודו או בחובותיו האחרים. אולם אם אי אפשר ליחיד או לציבור לומר סליחות בהשכמה קודם זמן ותיקין כמנהג, עדיף לאמרם בסוף האשמורה הראשונה וראשית התיכונה בשליש הלילה
|
