| מספר שאלה |
1 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
שלום כבוד הרב.
אני בוגר מערכת הביטחון ולאחרונה התחלתי לעסוק באבטחת שרים במסגרת חברה פרטית המונחית ע"י השב"כ. השאלה שלי האם מותר לי לעבוד בימי שבת בכלל ?ואם כן מהן ההגבלות.
אני מאבטח שרים לא דתיים.
אשמח לשמוע את דעתך. תודה רבה. |
| תשובה |
מותר לאבטח בשבת אנשים שנמצאים בסכנה, גם אם הם עושים בשבת דברים אסורים, כי אנו חושבים אותם לשוגגים בדברים אלה, וייתכן, שמתור למנוע פגיעה בשרים אפילו אם אינם שוגגים, מפני שפגיעה כזאת היא פגיעה במדינה ובעם ישראל כולו.
אמנם, אם זו אבטחה נגד יהודים קנאים, צריך לבחון יותר לעומק את הפרטים, עד כמה יש סכנה באמת, והאם יש סכנה גם בשבת, אם יש סכנה לדעת הגורם המוסמך לכך, מצווה לאבטח גם בשבת, כי פגיעה כזאת יש בה גם חילול השם, שחמור יותר מן הכל. |
| מספר שאלה |
2 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
לכבוד הרב
שלום וברכה.
יחד עם אבא שלי עובד בדואי (אבא שלי משלם לו משכורת ומספק לו מקום מגורים) שבכל שבוע נותן לנו "פיתות" שאשתו מכינה. הוא לא רוצה עליהן שום תשלום. הפיתות עשויות מקמח ומים בלבד.
האם ניתן לאכול מהן, או שהן פת עכו"ם? האם העובדה שאבי משלם לו משכורת ממנה הוא קונה את הקמח ומספק לו מקום מגורים שם מכין את הפיתות- נחשב כהתערבות בהכנת הפיתות? האם בשל כך הן מותרות?
תודה מראש, |
| תשובה |
פת של נכרים אסרו חכמים מחשש של נישואי תערובת. הגזירה לא התפשטה בכל המקומות, אולם ההיגיון שבה חזק וברור. אילו היה שלום בארצנו, כפי שאנו מצפים ומייחלים, היו נישואי תערובת עם ערבים ובדואים פורצים לרוב. לכן, אין להקל בפת של נכרי על בסיס אישי, וכל מה שהקלו היה בפת של מאפיה שמוכרת לרבים, ובפרט כשאין פת ישראל.
הדרך היחידה להתיר היא אם משתתפים עם הנכרי באפיה, על ידי הדלקת התנור למשל. המשכורת לא מספיקה. ואם רואים שיש חשש להיכרות בין ילדים יהודים ובדואים, חובה למנוע פת נכרים וסעודות משותפות, כדי למנוע נישואי תערובת. |
| מספר שאלה |
3 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
האם מותר להכנס למים בשבת- בלי לסחוט שיער או מגבת, בלי להכנס עם בנים, ובלי מים חמים (מעיין)?
תודה מראש שירה. |
| תשובה |
מותר. יש נוהגים שלא להכניס את הראש למים, אבל מן הדין מותר בהחלט (או"ח שכ"ו ה). במקום שאין עירוב צריך להשאיר בגדים ומגבת קרוב מאוד לשפת המים, ולהיזהר מטלטול אפילו של המים שעל הגוף אחרי היציאה – כלומר, להתנגב על שפת המים. טבילת טהרה בוודאי מותרת. |
| מספר שאלה |
9 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
שיחה עם האשה..
מה בעצם ההלכה ?
ומה בעצם הצדדים להתיר ולאסור ?
(כמה שיותר מקורות אם אפשר)
ואם יש , מהם החילוקים ?
(שיחה לצורך דבר טכני?!?!)
האם ישנו הבדל בין רווקה לנשואה?
בין אחת שיכולה להיות "פוטנציאלית" לחתונה לבין שאינה כזו?
שיחת נפש עם בת?
ודיבור על דברים שבינו לבינה? (הלכתיים ומחשבתיים)
ואותה השאלה , כשזה לקראת חתונה?
הסתכלות על האשה בזמן הדיבור?
לא נעים לא להסתכל , להראות עניין... |
| תשובה |
אסור להסתכל באישה לשם הנאה ארוטית או גירוי יצרים ותאווה. זה חמור הרבה יותר באישה נשואה , או בקרובת משפחה שאסורה לך. מותר להביט באישה במבט רגיל בלי מחשבות זרות והרהורי עבירה, והוא הדין בדיבור . אם תוך כדי דיבור עולים מחשבות זרות, והגוף מתגרה, באשה נשואה או בקרובת משפחה שאסורה, חובה לפרוש ולהתנתק מיד. אפשר לומר: "סליחה אני מצטער, אבל אני חייב ללכת . מחכים לי"(וכדו'), וללכת מיד. ברווקה ישתדל להתגבר על יצרו , להסיח את דעתו, או שילך לשירותים, ואם רואה שיצרו גובר עליו יפרוש וילך. מותר בהחלט להסתכל באישה פנויה כדי לבדוק אפשרות של נישואין, ומותר לדבר גם שיחות נפש ארוכות לצורך מצוות חתונה, וזה מוסכם על רוב הפוסקים. אולם, כאן מתחילה מחלוקת גדולה. רבים סבורים, שגבר אינו יכול להתגבר על יצרו בדרך כלל, ודיבור או מבט סופם לבוא לכלל עבירה. לפיכך הם פוסקים ש"צריך להתרחק מנשים מאוד מאוד ", כפי שכתב מחבר השולחן ערוך, והמסקנה היא חברה נפרדת עד כמה שניתן להפריד. זהו הכיוון שמוביל הרב שלמה אבינר, בשנים האחרונות.
אמת הדבר שרוב הפוסקים הלכו בדרך זו, וזה גם היה מתאים ודי טבעי בחברה , שבה היו הורים מחתנים את ילדיהם בגיל 13-16 ועד 18. בחור היה פוגש מספר בחורות בתוך המשפחה המורחבת (באירועים משפחתיים) באופן טבעי, ודי היה בזה. החברה של היום שונה לחלוטין, וגם בשביל ללמוד כמה שנים בישיבה קטנה/תיכונית ועוד כמה שנים בישיבה גדולה/הסדר, צריך לקחת בחשבון הרבה הרהורי עבירה, של בחורים צעירים, ודווקא בחברה נפרדת. החברה ברובה הגדול מעורבת, וגיל הנישואים עלה מאוד. בחברה כזאת עולה השאלה באופן אחר.
ר' מרדכי יפה בעל "הלבושים" (בקיצור, 'הלבוש') התיר לומר דברים שבקדושה בחברה מעורבת, מפני שאנחנו רגילים בין הנשים, והן בעינינו כ'עורבים לבנים' כלומר, שזה טבעי ואין בכך הרהורי עבירה. על היתרו של 'הלבוש' סמכו הלכה למעשה ברוב המקומות במזרח אירופה, בפרט בחתונות ובאירועים. ההפרדה הנהוגה כיום היא חומרה של הדור האחרון שחזר לפסק השולחן-ערוך, אולם בדורות קודמים סמכו הרוב (גם החרדים), על פסק ה'לבוש', שנחשב פוסק גדול (תלמיד הרמ"א והמהרש"ל), ופרסם ספריו זמן קצר אחרי השולחן-ערוך. פסק ה'לבוש' קדם כמה דורות לשאלה שנשאל הרב יחיאל יעקב ויינברג בעל 'שרידי-אש' (בדור הקודם) על תנועת-נוער מעורבת. ההיתר המפורסם של 'שרידי-אש' מבוסס גם על שיקולים חינוכיים, מפני שהוא הבין היטב, שבלי תנועת-נוער דתית מעורבת, ילך רוב הנוער הדתי לאיבוד, וזה נכון גם היום. מכאן יצא, שזהו היתר שבדיעבד, ואולם פסק ה'לבוש' הוא היסוד, והוא יצר את האפשרות של חברה דתית מעורבת באופן טבעי, גם כשמדובר בנשים נשואות. אין טעם הלכתי להחמיר בתנועת-נוער יותר מאשר באירועים שבהם משתתפים זוגות נשואים.
גם הרב קוק (הראי"ה), שהיה מחמיר גדול (בפרט בענייני צניעות) סבר למעשה כ'שרידי אש', שכן כתב ליקירי לבבו חניכי בני-עקיבא מכתב חם, ורק דרש מהם להימנע מריקודים מעורבים, שהם עבירה מכוערת. הרב קוק גם נתן גיבוי מלא לתלמידו הנאמן הרב נריה בעבודת הקודש בבני-עקיבא, וזאת בתקופה שבה ברוב סניפי בני עקיבא עדיין רקדו מעורב. בינתיים התחזקה החברה הדתית-לאומית מאוד, וכמעט שאין בה תופעות כאלה, והנה עכשיו מבקשים תלמידי הרב אבינר להפריד לגמרי את הסניפים.
זוהי חומרה של צדקות שתביא להרס גדול, בלא ספק. במקום תנועה מובילה ומשפיעה של עשרות אלפי חניכים, נקבל תנועה מתבדלת של כמה אלפים, והרוב הגדול של הנוער הדתי ילך למסגרות פחות דתיות, ולרחוב. ה"צדיקים" האלה חושבים שהם מתקדמים, ואינם אלא הורסים. לעיניהם ולאוזניהם עוד שלושה דברים:
א. במו עיני ראיתי את ידידי הרב שלמה אבינר עורך חופה כשהקהל עומד מעורב, ונושא דברים בקידוש ובאירועים, שבהם הקהל ישב מעורב. פירוש הדבר, שגם הוא סומך על ה'לבוש', ותמוה הניסיון להחמיר בתנועת-נוער של רווקים ורווקות, ולהקל בזוגות נשואים.
ב. אילולי תנועת בני-עקיבא שהביאה אותנו אל התורה, לא אני ולא הרב אבינר ולא רבים אחרים, לא היינו מגיעים כלל ללמוד תורה וללמדה,עד כמה שהשגנו ב"ה. לולי בני עקיבא, נערים רבים כמונו הסתובבו בשוק והתרחקו מהתורה. כל תלמידי הרב אבינר: כל תורה שלמדתם, אמרו תודה קודם כל לתנועת בני-עקיבא המעורבת, בארץ ובחו"ל.
שאלו את רבכם, איך נראתה התנועה שבני משפחת לנגנמר צמחו בה לתורה ועבודה. לפיכך, אם יבואו בני נוער ויבקשו להפריד בנים ובנות (כפסק שולחן-ערוך), יש להחתים אותם תחילה על מסמך מפורש, שהמתירים אשר סומכים על ה'לבוש' ועל 'שרידי-אש' ועל הרב קוק עושים כדין תורה, ויש להם על מה שיסמוכו. מי שרואה ברוב חברי בני-עקיבא עבריינים חלילה, אין לו זכות להישאר בתנועה.
ג. סיפור מעשה שהיה הלכו קומונר בני עקיבא (אברהם הופמן, שסיפר לי את הסיפור) וקומונר עזרא בירושלים, בראשית שנות המדינה, אל הרב צבי פסח פרנק (גדול המשיבים בירושלים, שהיה מקובל על רוב החרדים), ושאלו אותו על תנועת נוער מעורבת במציאות ימינו. הם הסבירו שרוב הצעירים חיים רוב ימיהם בחברה מעורבת, ויש חשיבות רבה לכך שהחינוך בתנועה לשמירת תורה ומצוות יתקיים באופן טבעי באותם התנאים. שאלתם היתה, אם הדבר מותר לפי ההלכה.
הרב פרנק שכבר היה חולה, הזדקף במיטתו, וענה להם כך: מעשה בבחור ישיבה שהלך אל רבו לשאול שאלה. הרבנית פתחה את הדלת והבחור נבוך, שכן לא הורגל כלל לדבר עם אשה. פניו האדימו והוא נעץ את עיניו ברצפה, ושאל במבוכה אם הרב נמצא. הרבנית שהיתה חריפת לשון (דמות ידועה!) אמרה לו – יותר טוב שתסתכל עלי ותחשוב על הרצפה, מאשר תביט ברצפה ותחשוב עלי. |
| מספר שאלה |
14 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
רציתי לשאול מדוע א-הים לא מתגלה אלינו, הרי הוא רוצה שנאמין בו? |
| תשובה |
ה' מתגלה אלינו קודם כל דרך הבריאה שהוא ברא לך קצת לטייל במדבר או בנוף שקרוב ללבך, ותחוש את נפלאות הבריאה, כך יתמלא לבך באהבת הבורא ה' מתגלה אלינו דרך הנשמהשלנו , דרך אהבת הטוב שבה, ודרך המצפון המוסרי שהוא נתן בתוכינו ה' מתגלה אלינו דרך התורה שנתן לנו - בכל מקום וזמן שאתה לומד תוה אתה יכול להפגש עם ה' ולגלות נפלאות מתורתו ה' מתגלה אלינו דרך הניסים הגדולים שהוא עושה לעם ישראל, שעצם קיומו של העם הזה בעולם מזה אלפי שנים הוא נס גדול. קיבוץ גלויות מכל קצוות העולם לארצינו, הוא דבר שאין לו שום תקדים , ואין לו אח ורע בכל ההיסטוריה. שום עם לא חזר לארצו אלפי שנים אחרי שגלה ממנה , זהו נס גלוי ממש. ה' מתגלה אלינו מכל הכיונים - רק פקח עיניך ותראה |
| מספר שאלה |
15 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
האם מותר למורה להלבין פנים ברבים לשם חינוך ?
האם בכלל מותר למורה להלבין פנים לשם חינוך בפני כל הכיתה? |
| תשובה |
הלבנת פנים לשם חינוך : עקרונית אסור, אלא אם אין דרך אחרת כדי לחנך אדם למוסר וליראת שמים, והמורה מתכוון אך ורק לשם חינוך ולא מוסיף על הפגיעה ההכרחית ביותר
אם התוצאה לא תהיה חינוך אלא רק פגיעה הכל אסור |
| מספר שאלה |
17 |
נושא |
| |
|
| שאלה |
מהו הדין בעניין של מים אחרונים האם הם חובה ? האם יש הבדל בין מנהג אשכנזים וספרדים ? והאם בנות מחויבות באותו הדין? |
| תשובה |
מים אחרונים חובה הם לכל מי שאוכל בידיים (חולין ק"ה , שו"ע או"ח קפ"א ), מפני שהידיים מזוהמות מן האכילה ופסולות לברכה , וגם יש סכנה בדבר אם ישפשף בידיים מזוהמות את העיניים (או משהו דומה לכך) כי בזוהמת האוכל יש חומרים שעלולים לסכן את העין, וכדומה
לעומת זה , אם אוכלים רק בסכין ובמזלג וכף , ואין הידיים נוגעות באוכל , אין חובת של מים אחרונים. כל הפוסקים שהחמירו בזה מדברים על מציאות שאוכלים בידיים. אם אוכלים (למשל) עוף בידיים, חובה ליטול מים אחרונים, ואין סיבה נכונה להקל בזה. ואילו אם הידיים נקיות, אין סיבה נכונה להחמיר בזה, כי זהו דין של ניקיון ולא של טהרה |
| 