ספר קטן זה בא להראות איך לקרוא מחדש את מגילת קהלת הידועה כספר פסימי עם סתירות רבות בתוכו, כמקהלת קולות הנתונים בוויכוח עמוק על משמעות החיים מול המוות הבלתי נמנע.
הרעיון המרכזי הוא : הדוברים בתוך "אני קהלת" הם ארבע דמויות המבטאות ארבע נקודות מבט ברוח האדם – העָמֵל, החכם, הכסיל-הנהנתן, וירא הא-לוהים.
בין ארבע הדמויות מתנהל ויכוח דרמתי בשאלות כמו "מה טוב לאדם בחיים ... תחת השמש" (ו', יב) מבלי לדעת כלל "מה יהיה אחריו", ומה שווה כל חכמת האדם עמלו, ואפילו יראת הא-לוהים שלו, מול המוות?
סגנון ה'אני' שולט בפתיחה יחד עם יֵאוש עמוק – בסיום נעלם ה'אני', משתתק הוויכוח, וירא הא-לוהים לבדו מישיר מבט למוות בעיניים, ומבסס את "סוף דבר".