‘תשובות לשואלים’ מהרב אורי שרקי ביחס לבחירות, אם תגובות מהרב יואל בן נון. בנוגע לבחירות קיים ההסכמה בין שני תלמידים של הרב צבי יהודה קוק זצ”ל.

י״ב באלול ה׳תשע״ט (12/09/19) ,יואל בן-נון הוסף תגובה חדשה

ב”ה

הרב אורי שרקי – תשובות לשואלים: [בסוגריים ובקו תחתי, תגובות הרב יואל בן-נון]

א. אני תומך במפלגת ימינה, משום שעומדת בראשה אישה חילונית, אוהבת ישראל, עם ישראל ותורת ישראל.
יש בכך שבירה של המחיצה בין דתיים לחילוניים, שהיא עניין של לכתחילה עבורי.
[מסכים בהחלט – תמכתי בכיוון הזה עוד בימיו של זבולון המר ז”ל].

ב. אינני מצביע עבור מפלגת עוצמה, יהיו זכויותיה אשר יהיו, משום שהיא קרובה לעבור את אחוז החסימה, מה שרק מחמיר את התוצאה של הצבעה עבורה.
[דרכם של הקנאים תמיד הרחיקה את רוב עם ישראל מן הקדושה!
‘המחתרת היהודית’ הרחיקה את רוב הציבור הישראלי מההתיישבות ביש”ע!
לכן, אני מתנגד לדרכה של עוצמה, שלדעתי מחזקת את הרדיקלים משמאל].

ג. אינני מצביע עבור מפלגת הליכוד, משום שהעיקר הוא הגוש וימיניותו.
[יש לי הסתייגויות נוספות, שפירטתי כמה פעמים].

ד. לא תמכתי בשום מפלגה בבחירות הקודמות, משום שלא היתה אחדות בין מפלגות שונות המייצגות חלק גדול מעמדותיי. עכשיו שנעשה האיחוד, ראוי להביע תמיכה מפורשת.
[אני תמכתי ב’ימין החדש’,
אולם כישלונם הוכיח את צדקת טענתו של הרב שרקי נגד הפיצול].

ה. אינני מצביע עבור (מפלגת) נעם. למדתי אצל מו”ר הרב צבי יהודה קוק זצ”ל, שיש להרבות באמירות חיוביות ולמעט בשליליות. משם עולות רק שלילות, שאף אם תתורגמנה בשפה חיובית אינן אלא האופן החיובי לומר לא.
[מסכים בהחלט – כך למדתי גם אני אצל מו”ר הרצי”ה זצ”ל, ומספרי ה’אורות’.
זו גם המשמעות המקורית של “דרכיה דרכי נעם”, גם במקורות ההלכה].

ו. פעילי נעם טוענים שאע”פ שהרב רפי פרץ ובצלאל סמטוריץ’ הינם אנשים טובים שהערכים של נעם חשובים גם להם, מכיוון שיש להם עוד דברים המעניינים אותם, זה מחליש את כוחם. ואני התם שואל: וכי על מנת להצליח בחלק של התורה חייבים להזניח את חלקיה האחרים, כגון המאבק על א”י?

[מסכים].

ז. הטענה שלפי הרב קוק אין להעמיד אישה בשלטון איננה נכונה. הרב צבי יהודה זצ”ל הבהיר, שמעולם לא השתמש הרב זצ”ל בביטוי “אסור” בסוגיא זו. וכל המעיין במאמריו בעניין זה, יראה שהרב מדבר על “דעת האוסרים”, ומחזק אותם. אך אינו מזדהה הלכתית איתם. כמו כן, הוא מציין שבעתיד נשים תתפוסנה מקום בהנהגה, אך “אין לדחות את השעה”. והוא מוסיף, שהראיה שחידוש זה איננו ראוי לאומה הוא שהוא לא ייקלט בציבוריות הישראלית. העובדות בנושא זה מדברות בעד עצמן.
[שאלתי בעצמי את מו”ר הרצי”ה (לפני יותר מחמישים שנה) על מעמד האשה בימינו,
ורבינו זצ”ל ענה בחדות: “השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה”!
ניסינו להתווכח ולטעון (מה שנכון), שזה נאמר רק דיני משפטים ועל איסורי לאווין,
אבל מו”ר חזר שלוש פעמים על משפט השוויון, שהוא היסוד, הבסיס והעיקר,
ואילו ההבדלים הם ‘פרטים’, ולא עקרונות.
יותר מכל תלמידיו החשיב רבינו שתי תלמידות ז”ל –
הרבנית חנה טאו, ופרופ’ מרים ש”ץ, שבידיה נתן גם כתבי יד של הראי”ה].

ח. מלבד זאת, לפי דעת הרשב”ץ, המניעה מלמנות גר בראש הסנהדרין אינה קיימת כשאין טוב ממנה (מגן אבות על שמעיה ואבטליון). וה”ה לפי זה לענייננו. ושלומציון המלכה, הנשמעת לפרושים – תוכיח.
[וביחס לאשה שופטת ומנהיגה כדבורה הנביאה, אמרו הפוסקים, ש’קיבלוה עליהם’
(תוספות, רמב”ן, רשב”א, רא”ש, ועוד לשבועות כט-ל)].

ט הטענה שאין למנות אדם שאינו דתי בראש הציבור, אינה עומדת בענייננו במבחן הביקורת, משום שכל המפלגות הדתיות, ואף החרדיות, מקבלות על עצמן להרכיב קואליציה עם ראש ממשלה חילוני. אם כן, בחרת נעם – בחרת נתניהו.
[נכון מאד, וקשור לסעיף הבא, שהוא העיקר].

י. אינני מקבל את המושג ‘הבית שלנו’. הבית שלי הוא כלל ישראל.
[זהו עיקר העיקרים – אין קדושה במפלגות, רק ב’כנסת ישראל’,
ובעולם הפוליטי זה מתבטא בכנסת של מדינת ישראל, מדינת קיבוץ גלויות!].

יא. תחיית הקודש המוזכרת רבות ברב זצ”ל כהכתרת תהליך הגאולה, איננה זהה עם השבת הדתיות (המכונה ע”י הרב ‘הקודש הרגיל’), הקודש העליון (הכולל את כל תביעות החיים: הקודש, האומה והאדם – אורות ע-עב), מופיע מתוך התחזקות הקודש מכוחו של החול ולא כעומד לעומתו.
[זאת ההבחנה המופלאה של הרב קוק (אורות התחיה יח) ב’קודש עליון’ שממנו נובע הכל,
גם הקודש הדתי, גם הלאומיות הציונית, וגם הליברליות האוניברסאלית,
שלושת הכוחות האידיאולוגיים-פוליטיים הנאבקים “במחננו” “במרץ של אש”
“לשלילת הכוח האחר, או האחרים”, כבר אז ביפו, לפני יותר ממאה שנה –
ואני מצאתי בפסקה אחת ב’אורות הקודש’, ש’הקודש הרגיל’, הדתי, שורשו בקודש שבמשכן,
ואילו ‘הקודש העליון’ נובע מקודש הקודשים שבמשכן, ממנו נשמע דבר ה’ למשה,
והנה המקור להבחנה זו של הרב קוק מפורש בתורה עצמה!
(הרחבתי על כך בספרי ‘המקור הכפול, השראה וסמכות במשנת הרב קוק, עמ’ 232-221).
הרב קוק העלה את חזון האחדות של ‘שלושת הכוחות הנאבקים במחננו’,
באמצעות הכרה הדדית של כל כוח בחשיבותם ובתפקידם של הכוחות האחרים,
ובכלל זה גם חשיבות הביקורת ההדדית, כי כל הכוחות הרעיוניים-פוליטיים
‘נושאים את ברכתם מקודש עליון’].

יב. אין זהות בין ההנהגה הפוליטית (דין מלך) לבין ההנהגה התורנית (רבנים).
[גם זה כבר מפורש בתורה, בספר דברים בפרשת שופטים, בהבחנה בין מלך לבין הכהונה,
וחז”ל (ירושלמי הוריות ג’-ג) כבר למדו מזה, ש’אין מושחין מלכים כהנים’,
וההנהגה התורנית היא המשך הכהונה, בעוד ההנהגה הפוליטית יש לה דיני מלוכה!
ובספרי ‘המקור הכפול’ פרקים י”ב וי”ג הראיתי בהרחבה, שפסיקה זו של הרב קוק
יסודה בתורה עצמה על פי הבנת חז”ל, ואף במקורות ההלכה המובהקים].

יג. אמת שיש מה לתקן בעמדות של חלק מחברי רשימת ימינה, אבל לא צריך לזרוק את התינוק עם האמבטיה.
[אכן, בתוך ימינה יש 3 כוחות, שצריכים ללמוד גם להקשיב זה לזה כדי להצליח לפעול ביחד].

יד. “… הצדיקים הטהורים [אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק; אינם קובלים על הכפירה, אלא מוסיפים אמונה; אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה; …”.
(שמונה קבצים, קובץ ב’-צט; ערפילי טוהר עמ’ לט)].
[שנים רבות אני חי בבדידות עמוקה, כאילו רוב הדברים שלמדנו אצל מו”ר הרצי”ה זצ”ל,
ומספרי ה’אורות’ של הרב קוק זצ”ל נשארו חקוקים בנשמתי, בעוד ההנהגה התורנית במחננו
מתרחקת מהם והולכת ומעמיקה פיצולים ופירודים, ואני שומע וקורא שתהליכים דומים מתרחשים
גם בבתי מדרש תורניים אחרים שמתפצלים ומתרחקים, ואף ישיבתו של הרב קוק התפצלה…
כך גם המאבקים בין ‘המגזרים’, אשר גוזרים את אומתנו בלשון חדה וב”מרץ של אש” –
והנה אני קורא, דווקא בשבוע שלפני הבחירות בחודש אלול, ‘תשובות לשואלים’ מהרב אורי שרקי,
וחש תודה מעומק הלב,
כי כמעט הכל מתאים בדיוק לנשמתי, ולדברים שאני כותב ומלמד זה עשרות שנים,
ואף שהוא ישב אצל הרצי”ה בשיעוריו כעשר שנים אחרי, הרגשתי סוף סוף משב רוח רענן,
כאילו ישבנו שם יחדיו, וכנפש צמאה למים, מיהרתי לבקש ממנו את הקובץ המקורי
כדי להוסיף עליו מעט מרגשות לבבי, וממה שזכיתי להתבונן ולהבין בתורת ה’.