ספר זה מבקש להמשיך תנועה של מפגש בין הקורא הישראלי בן זמננו לבין מורשתו העתיקה, ששורשיה בתנ"ך. המפגש הזה הכרחי לעיצוב הזהות שלנו, על בסיס תשתית רחבה ועמוקה.
הספר שלפניכם הוא גם תוצר של חיבור בין שני סגנונות של שני אנשים שונים. האחד נטוע בעולם הפרשנות והשני נמשך אל עולם הספרות. אולם המספר שבנו אוהב פרשנות, והפרשן שבנו משתוקק לספרות. כך צמח הרצון ליצור חיבור משותף מתוך ההכרה שאחד ועוד אחד שווה הרבה יותר משניים.
במקומות רבים דורש ישעיהו פרשיות שלמות בתורה, ובפרט בספר דברים (!) המדרש הנבואי לא בא לפרש את התורה אלא לעצב מתוכה יצירה נבואית חדשה. קהל השומעים של ישעיהו ידע היטב את פרשיות התורה, ויכול היה להבין את דרשות הנביא, ואת נבואתו.
המקום בו הזכיר ישעיהו במפורש את "סֵפֶר ה'" הוא מפתיע ואף אירוני – בנבואה על חורבן אדום, שעל חורבותיה יקננו העופות הדורסים – אחרי רשימת שמות עסיסית משלו, נזכר שֵם הכתוב בתורה ("דַיּוֹת"), ואז הוסיף הנביא את כל רשימת השמות הכתובים באיסורי אכילת העופות הטמאים (ויקרא י"א; דברים י"ד), שהייתה ידועה כמובן לשומעיו.
נבואות ישעיהו גם נפגשות עם השירה המזמורית שבתנ"ך, לשונו מלאה ביטויים שמקבילות להם נמצאות בספר תהילים, ובכמה פרקים (י"ב, כ"ו, ל"ח, ס"ג-ס"ד) כלולים מזמורי תהילים ממש.
עם עליית המעצמה האשורית (בסוף ימי עוזיהו-ירבעם) השתנה המרחב כולו למאות שנים, ותחת שלטון אשור – בבל – פרס גם חרבו ישראל ויהודה והחלו הגלויות. אל מול הזעזוע ההיסטורי העמיד ה' לישראל 'נביאים מול מעצמות' – הושע ועמוס,
ישעיהו ומיכה היו דור ראשון להנחיל לעולם צדק ומשפט, חסד ורחמים, כמבחן עליון לקיום האומה על אדמתה! המעצמות חרבו ואינן, ודברי הנביאים חקוקים בליבנו ובתודעת העולם כולו, עד חזון השלום העולמי בפתח נבואות ישעיהו, וחלק ממנו חקוק על פתח בניין האומות המאוחדות. הספר יצא גם באנגלית.