הכרת פני השטח בגלעד ובנחל יבוק עד הירדן, היא חיונית להבנת הסיפור על מפגש יעקב ועשו בספר בראשית, וגם על כניסת בני ישראל אל עבר גריזים ועיבל; באותה המידה, הכרת פני השטח בארץ מואב ובמעברות נחלי ארנון היא חיונית להבנת מסעי בני ישראל מסביב למואב אל עבר "ירדן יְרֵחוֹ" (במחצית השנייה של ספר במדבר); גם החפירות בתל אל-עומיירי בעבר הירדן גילו קשר (לא) מפתיע בין ממלכת סיחון למסעי בני ישראל (כמתואר בספרו של אדם זרטל ז"ל, עם נולד פרק 16).
במפות הסקר של הר מנשה גם חשף אדם זרטל את הפער העצום בהיקף ההתיישבות בבקעת הירדן המורחבת – כמעט ולא נחשפו יישובים מהתקופה הכנענית, וההתנחלות הישראלית (בראשית תקופת הברזל ובהמשכה) מילאה את האזור – אחרי חורבן ממלכת ישראל התרוקן האזור, והתמלא שוב רק בתקופה ההלניסטית. כך הוכח הקשר הייחודי בין עם ישראל לבין בקעת הירדן ומורדות ההר המזרחיים, בהתאמה מופלאה בין המקרא לבין הסקר.
מפתחות להבנה של כניסת האבות ובני ישראל לארץ, נמצאים בהרי הגלעד ובנחל יבוק, וגם במעברות הארנון, ומתחת להר נבו, ראש הפסגה.
[להוסיף מפות מסקר הר מנשה, ומסעי בני ישראל סביב מואב ומדיין, ותמונות]
רוב הסיורים המצולמים נעשו כחלק מתוכנית הלימודים של המכון הגבוה לתנ"ך.