• מי ישב "בחרֹשת הגוים"? האם זהו מקומו של סיסרא, או גם של "יבין מלך כנען"?
• אם רק סיסרא ישב "בחרֹשת הגוים" – היכן ישב "יבין מלך כנען"?
• מה היה סוג הקשר בין מלך כנעני לבין שר צבא מ'גויי הים'?
• באל-אחוואט נחשפו מבנים שונים מאד מהממצאים המוכרים בערים כנעניות (כמו מגידו ותענך) ובאתרים ישראליים מתקופת השופטים (ברזל I) – חפשו בספרו של אדם זרטל 'סודו של סיסרא' (מעמ' 60), 3 מהממצאים שהובילו את החופר למסקנותיו המפתיעות;
• היכן נמצאו המקבילות של ממצאי אל-אחוואט מאותה תקופה, ומהן המסקנות?
• איזו השפעה מצרית מאותה תקופה נמצאה באתר?
• קראו בספר 'סודו של סיסרא' (פרק 21, 'שריד לאדירים') – איך מתפרשים מחדש פסוקים סתומים בשירת דבורה, לפי מסקנות החפירה?
• ההסבר הקלאסי לניצחון של "ברק בן אבינֹעם" על צבא סיסרא הוא גשם שוטף שתקע את מרכבות סיסרא בבוץ או במי הקישון – "מן שמים נלחמו... נחל קישון גרפם..." (ה' כ-כא) – קראו בספר 'סודו של סיסרא (פרק 20) את שחזור הקרב המוצע על ידי זרטל;
• מהם החידושים הגדולים בהבנת הסיפור בתנ"ך והשירה, בעקבות החפירה?
"מֵחרֹשֶת הגוים אל נחל קישון" (שופטים ד', יג) "מֵחרֹשֶת הגוים אל נחל קישון" (שופטים ד', יג) זיהוי חדש ומפתיע למקומו של סיסרא הוצע בשנים האחרונות על ידי פרופ' אדם זֵרטל ז"ל, בחפירה שערך באתר אל-אחוואט (צמוד ממערב ליישוב קציר), בפתח המעבר ההיסטורי של נחל עירון (ואדי ערה);
הזיהוי מבוסס על סגנון בנייה חריג, שונה לחלוטין מכל מה שמוכר בחפירות בארץ, אך דומה מאד לממצאים מאותה תקופה (ברזל I, המאה ה-12 לפנה"ס) באי סרדיניה, שגם השם 'סיסרא' בא כנראה ממנו (עיר חשובה בסרדיניה נקראת גם היום 'סַסַרי'); אל-אחוואט הוא מקומה של עיר חשובה, אשר הוקמה על ידי 'גויי הים', כנראה על ידי קבוצת ה'שַרְדוּנֶ' (מ'סרדיניה'?!), שהגיעו אל חופי הארץ במקביל לפלשתים הידועים "מִכַּפְתוֹר" (עמוס ט' ז; דברים ב' כג);
מקורות ורקע:
(שופטים ד', ב-ג) – "... ביד יבין מלך כנען אשר מָלַך בחצור, ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרֹשת הגוים ... כי תשע מאות רכב ברזל לו, והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה";שופטים (פרקים ד' וה') – הסיפור, ושירת דבורה; רמזים בשירה לגויי הים ולתרבותם: "אז יְַרד שָׂריד לאַדירים עָם ה' יְרַד לי בַּגבורים" (ה' יג); "... בספל אַדירים הקריבה חמאה" (ה' כה); במשך דור שלם של מחקר היה מקובל לחשוב, שיש סתירה בין הסיפור על "יבין מלך חצור" (יהושע י"א), לבין הסיפור על "יבין מלך כנען אשר מָלַך בחצור" (שופטים ד') – כי אחרי ההכרעה הצבאית (ביהושע), נשרפה כליל חצור הכנענית, העיר הגדולה, שהנהיגה את הקואליציה הצפונית של מלכי כנען – "רק כל הערים העֹמדות על תִלָם לא שרפם ישראל, זולתי את חצור לבדהּ שרף יהושע" (י"א יג), ואילו בסיפור דבורה וברק, מלכות יבין חיה וקיימת, וסופה מתואר כתהליך איטי והדרגתי – "ותֵלֶך יד בני ישראל הָלוֹך וקָשָה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען" (שופטים ד', כד); אולם פרופ' יהודה אליצור (ז"ל) הסביר בפשטות, שאין כל סתירה, כי באמת "יבין מלך כנען" כבר לא חי בחצור ולא שלט בה, שהרי חצור הכנענית הגדולה כבר לא הייתה קיימת – והביטוי "אשר מָלַך בחצור", פירושו, שקודמיו בשושלת, בני אותו שֵם, מלכו בחצור בעבר (כעין Past Perfect); בימי דבורה וברק שוב צבר אחד מצאצאי "יבין מלך חצור" כוח צבאי ומדיני, ושלט באחת מערי "כנען" הצפונית בעזרת "סיסרא" שר צבאו, שריכז 900 "רכב ברזל" "בחרֹשת הגוים"; אכן, הפסוק היחיד בשופטים (ד' יז), שנזכר בו "יבין מלך חצור" מתייחס גם הוא לזמן עבר בו שרר שלום "בין יבין מלך חצור, לבין בית חֶבֶר הקֵיני", ודווקא בסיפור הזה, יעל הפרה את השלום בהריגת סיסרא; והנה, החפירות בתל חצור (ראו בערך 'חצור'), בעיר הכנענית האחרונה (מסוף ימי הברונזה המאוחרת) חשפו שכבת שריפה בכל מקום, והיא שמה קץ ברור לחצור הכנענית; לא זו בלבד, אלא שנחשפה גם פגיעה מכוונת ושיטתית בפסלים כנעניים, וגם בפסלים מצריים, במקדשי חצור הכנענית, ממצא, שפירושו הוא פגיעה מכוונת באלילי חצור על ידי בני ישראל; מאידך, החפירות של פרופ' אדם זֵרטל (ז"ל) באל-אחוואט חשפו עיר של 'גויי הים', ואדם זֵרטל זיהה אותה עם "חרֹשת הגוים" (קראו בספרו, 'סודו של סיסרא'); לפיכך, שני הסיפורים (ביהושע ובשופטים) קיבלו את מקומם ואת הקשרם ההיסטורי והארכיאולוגי בלי שום סתירה;